פעם , עבדתי שבועיים במשרד, זה היה לפני הצבא, ( 1998) ושם נולד הרעיון העסקי הראשון שלי שעוד עתיד היה לחזור בכל מיני גלגולים ... היה די משעמם שם במשרד , בעיקר מה שהטריד אותי ואת שאר האנשים הוא מה נאכל ומתי נאכל אותו... היתה בחורה שהיתה באה ב 11 וחצי עם מין סלסלה גדולה עם סלטים וכריכים , וכולם היו מתנפלים עליה ומחסלים לה את הסל... הפוטנציאל הטמון בסיטואציה קסם לי ...(ראיתי חברת ענק המזינה באהבה את כל הארץ ואם כבר את הארץ מדוע לא את העולם) .... ונשאר במוחי הרבה שנים...
קרו הרבה דברים בדרך אבל זו לא הרשומה בנושא הזה.... בום נופלים ל2011 , סיימתי לימודים, ועכשיו לעסק האמיתי הראשון....חוזרת לפנטזיית הנעורים שמתוך כל הרעיונות והיו לי הרבה דבקה בי בעקשנות , סיורים בעיר לחפש מקום...מטבח לבשל בו ארוחות צהריים בריאות למשרדים ... והנה .. עומד לו מטבח , שיש בו תנור ומקרר והוא צמוד למועדון הופעות מגניב... ריק , מחכה רק לי , וכן , הם מוכנים להשכיר לי אותו....
המטבח היה בתוך חדר ענק שהיה פעם מסעדה ועכשי שימש משרד ומחסן למועדון ההופעות , טוב, התחלתי לנקות את המטבח .. להכין תפריטים , לקרוא הרבה על אוכל ובריאות , להתבסס .. זה לקח איזה חודשיים אולי שלוש, היה לי איזה 30 אלף ש"ח שלוויתי מהבנק .... עשיתי הרבה ניסיונות ... בואו נאמר שהכסף נזל... אבל סוף סוףהייתי מוכנה ...כן , אני אבשל ארוחות בריאות למשרדים...עכשיו רק צריך למצוא משרדים רעבים...
עליתי לעזריאלי והשקפתי על העיר ... חיפשתי ביניינים גדולים ומלאים משרדים רעבים שרק מחכים לי...
והנה ראיתי את ביניין אלקטרה. גדול ושמנמן ...מיד נסעתי אליו , לבלוש מסביב, ואכן ביניין יפה היה וגם גוגל והכל , אך בסריקה הרגלית מסביבו הנה התגלה לו ביניין קטנטן שחור ומבריק ( אם זכרוני הלום היין אינו מטעה אותי, אני באיטליה אחרי הכל) , ריחרוח בחלון העלה חדר אוכל ענק וריק ממטבח , שיחה קלה עם מעשנים בחוץ העלתה מסקנות.... שם החברה - צ'ק פוינט... מספר פיות להאכיל - איזה 900 , ואוו ... מה אתם אוכלים? הכל בא תן ביס..ממממ,
כן , זה היה אהבה במבט ראשון , בדיוק מה שרציתי ... אומנם 900 פיות קצת גדול עליי אבל נתחיל בקטן ונתקדם.. חדר האוכל הגדול והריק ממטבח היה מיועד עבורי , הרגשתי את זה..
אוקיי , פרסום בפייסבוק , דרושה קומבינה בצ'קפוינט .... יש . שיחה . יש... אימייל של מי שאחראי על האוכל ...יש.
צ'ק פוינט אומרים אוקיי את יכולה להאכיל אותנו אבל נא ליצור קשר עם תן ביס .. סבבה . שיחה לתן ביס... שלום רציתי להציע לכם תפריט מיוחד עבור אחד הלקוחות שלכם.. ....מי... צ'ק פוינט .... ניתוק.
סקירה עירנית ומפוקחת של השוק גילתה כי לתן ביס יש מונופול מטורף על שוק האוכל של המשרדים , וצ'ק פוינט הוא אחד היעדים המבוקשים ומי את אמרת ואין מצב. !!! הא.... אני סיון בלכר חברים ולי יש חלום. יותר מכך, קראתי על צ'ק פוינט וזו חברת מופת ... ובכן , זה עיניין של יעוד , אני וגיל שוייד ....אף אחד לא יעמוד בדרכי , ואכן מספר מיילים ולחיצה על נקודות רגישות , טלפון , שלום זה תן ביס , את מוזמנת להציע תפריט לצ'ק פוינט, אה וכמה פרטים קטנים , אנחנו לוקחים 20 אחוז ( שוב עיניין איטליה לא בטוחה במספרים.אולי 15..) והמנות הן בטווח המחירים של 25 ש"ח...אה והתשלום הוא שוטף פלוס שישים..... ממממ ... בעיה קטנה ולא צפויה בתוכנית....גם אם אספק לצ'ק פוינט 150 מנות ביום , אצטרך להחזיק חודשיים ללא מזומנים , ואני הרי כבר מתקרבת לאפס....צריך לקחת עוד הלוואה מהבנק.
אממ.. סף החרדות שלי היה גבוה גם ככה. עכשיו בינתיים המטבח כבר עובד ועולה..שכירות .. כל יום מבשלים , יש שליח שעולה מלא כסף.. יש כבר קו חלוקה באיזה משרד בצפון העיר שמזמין 10 מנות ביום...יש ריח של אוכל בשכונה .. דברים קורים
 |
| המשלוח הראשון של מישקה... |
הם נהנו... למחרת גור בנטוביץ שיחיה בא לרחרח , הוא הוציא לעצמו שולחן לשמש ואכל גם ... ורפי ורון חזרו ואכלו גם הם.. ופתאום הייתי מיני מסעדה..עצרתי לחשוב , רציתי מישקה, רציתי אוכל למשרדים...נגמר הכסף, אני מפחדת להלוות עוד כסף, אבל יש מטבח ויש אוכל ויש שולחנות וכיסאות , הלבונטין מסכימים לי למסעדה , התנאי הוא שהשתייה שלהם והאוכל שלי...אז יאללה , שתהיה כבר מסעדה...( נקודה למחשבה .. היום יש לי הרבה מסקנות למה שקרה באותם ימים, הנוגעות לדבקות במטרה ואמונה בעצמך ובמטרה ...אבל לולא הייתי שם לא הייתי כאן!)
וכך היה. מסעדת שבע וחצי נפתחה יום יום לקהל בשעה שתיים עשרה בצהריים , הגשנו 3 מנות יומיות והאוכל נגמר שהוא נגמר ..
 |
| 7.5 ישנה. |
עבורי הימים היו דומים ומלאים.. לא הייתי יודעת בדרך כלל מה יהיה לאכול מחר, זה היה עיניין של השראה של הלילה או של הבוקר , דבר ראשון טיול קטן לכרמל עם העגלה , קפיצה למעדני הכרמל למנת הבשר היומית , ופטפוט עם יוליה על מתכונים מהחיים ... עצירה בדוכן הירוקים האהוב עליי לרכישה טריה של ירק לפסטו היומי... פרחים טריים..
למטבח להוריד את הדברים ,מים על האש לאורז... אם יש תבשיל שחיכה במרינדה אז מעמידים אותו.... קפיצה למוציא לחם לכיכר הענקית של היום, דברים ששכחתי מהקיוסק ועיתונים... אלו היו השעות הראשונות והכי יפות של היום שלי , מוזיקה קלאסית ברמקולים, אני מכינה את המטבח לכל האנשים היקרים שיבואו לבקר אצלי היום ....אופה את העוגה היומית ..., ב 10 המלצרית או גל והשוטף כלים היו מגיעים ומתחיל המרתון, שעתיים לפתיחה , לסדר את כל השולחנות , להכין מיזאנפלס לסלטים, לסיים עם כל האוכל שיחכה יפה בסירים על הפלטות החמות
בשתיים עשרה הלחץ בשיאו והלקוחות כבר מחכים , לפעמים מחכים קצת בסבלנות שאשב לכתוב את התפריט
סרוויס צהריים הגיע לשלושה וארבעה סבבים ,הסועדים היו בני בית וידענו את כל השריטות שלהם והם את שלנו
שבע וחצי היתה מסעדה לפועלים יוצרים וחושבים , תושבי האזור. והיא היפרתה אותי לאישה שאני כיום .
( היפרתה?) הגיע היום שהתבוננתי בחיי ולא הייתי מרוצה מצורתם , ולכן ושיחררתי אותה לתוך הזכרונות של מי שלקח בה חלק ולהם אני מודה וחייבת את מה שאני עכשיו.
ולכם אני מקדישה את הפוסט הזה.....
מתגעגעים לקישטידה ? רוצים לשחזר בבית ? הנה חלק מהמתכונים האהובים עליכם ביותר:
מנת שלום
המנה הבשרית האהובה ביותר עליכם, הומצאה יום אחד במקרה , במקור תבשיל הבשר היה מיועד לחומוס בשר , מנה מיתולוגית שאהבתי בנאפיס בנעורי בראשון לציון ( חומוס בולונז ליתר דיוק .. אחרים היו בקטע של מאנצ'ס פתות גבינה , אני תמיד הייתי מוזרה), יום אחד בשיא פיק צהריים נגמר החומוס אבל היה מלא תבשיל בשר , סיר אורז, ומיזאנפלס סלטים , וכך ברוח טובה הומצאה מנת השלום בה גר כבש עם אימו וכל בני דודו בשלווה ובנחת.
1 קילו של בשר בקר טחון ( מעורב 1:10 עם שומן טלה משובח/ אפשר גם כבש) ( 900 גר' בשר ו 100 גר' שומן)
2 בצלים פרוסים דק
4 שיני שום
בהרת / ראס אל חנות/ גאראם מאסאלה ( כל תערובת תבלינים סקסית ומורכבת תעבוד.. לא כולן ביחד זה ברור לכם נכון , תבחרו אחת..)
+ דלעת
+תרד
+טחינה / יוגורט
+ גרגירי רימון
+ ירוקים קצוצים ( בצל ירוק , רשאד, בזיליקום, נענע, פטרוזילה, כוסברה וכו')
- בתחילה מאדים את הבצל בשמן זית עד שהוא שחמחם צהוב ( שום צורה של שרוף , מתחילם על אש בינונית עד שנהיה ריח טוב, מורידים לקטנה ונותנים לו לאט לאט עד שהוא יפה...)
- מוסיפים את תערובת התבלינים לדקה עד שהבצל ספוג
- טיפה מגבירים את האש ומיד מוסיפים את הבשר ועם מזלג וסבלנות מערבבים ומערבבים ומפוררים עד שחם ומעבע.. מנמיכים , חצי מכסים ומבשלים משעה ומעלה..
- אם בא לכם להגדיל ולגוון , מוסיפים דלעת אחרי שהבשר מתחיל לבעבע ( חתוכה לקוביות קטנות או גדולות במילא היא מתפוררת...) ( בערך חצי מכמות הבשר ) , אני אהבתי ממש לפני שהתבשיל מוכן לקצוץ תרד דק דק ולתת לו להינמס חמש דקות בסיר החם לפני שכיביתי את האש.. ככה היה זיק של טריות בתבשיל הכבד..
כשמוכן ... מרכיבים את מנת השלום ככה:
- אורז בסמטי / בורגול, מעליו התבשיל, מעל זה יוגרט / טחינה , (טחינה עשויה עם יוגורט היא מיזוג מצויין) , מפזרים את הרימונים, ואת הירוקים ( בשבע וחצי היינו משתמשים ברשאד ובצל ירוק בלבד, אם אין רשאד גם רוקולה עובדת טוב, אבל מי שאוהב עשבים אחרים שישתולל)
זהו.
הקישטידה
הקישטידה היא מנה מיתולוגית ועתידה עוד לפניה...
כל כך הרבה אהבה ושמחה הביאה .. גם היא מקורה בטעות ( דפוס שעתיד לחזור על עצמו ויש להסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת?)
מעשה היה בפשטידת קישואים של קובי בר, מנה קלה שאימי לימדה אותי ושקצרה הצלחה בבופה אירוח שהייתי מבשלת באירועים של האוזן השלישית בשנתי השלישית ללימודים ..
את הקישואים והבצלים היה צריך לגרד במגרדת ולסחוט היטב מהמים לפני הערבוב עם בלילת הביצים והקמח ואז לתנור ... קל וטעים.. יום אחד בימי שבע וחצי העברתי קישואים במגרדת במיקסר , המוח שלי היה שקוע באיזו טרגדיה מהותית שאינני זוכרת את מקורה ולא שמתי לב שהסכין במיקסר הפוכה , במקום לגרד את הקישואים פרסתי אותם דק דק.. כך עשיתי ל איזה 20 קישואים וכשתעוררתי מתהומות היאוש , נחרדתי לגלות מה עשיתי , כמו כן נחרדתי לגלות שנגמרו כל הקישואים ושאני באיחור מהותי , החלטתי להשתמש בהם ככה , בלי לסחוט וישר לבלילה והעזתי באותו שיטה חדשה גם עם הבצלים ... יצאה לי פשטידה יפה במיוחד של,עיגולים ירוקים במקום המחית הרגילה .. והסועדים התנפלו עליה במהרה.. למחרת החלטתי להעיז ולנסות , במקום רק קישואים פרסתי דק כל מיני צבעים, סלק וקולורבי ובטטה , וכך היה, שמה של הקישטידה הומצא בסיעור מוחות יחד עם ידי הימינית דאז שרה חסיה שתחיה ( אני מתגעגעת אליך) היא הורכבה משלל ירקות ומעט קמח וביצים וכיכבה בשכונה, במהרה הומצאה גירסה טבעונית וזו התעלתה על קודמתה ... הקישטידה הוגשה עם תלולית פסטו קטנה ויוגורט /טחינה
קל מאוד להכין אותה בבית , אבל המתכון הוא למגש תנור מוסדי .. אולי תנסו לעשות רק חצי לתנור ביתי... כישיסתיימו הנדודים נעשה מתכון מדוייק ותמונות כמו בבלוגים של הגדולות אבל בינתיים הנה המתכון המקורי
מהמסעדה , אני די מאלתרת בכמות הירקות כי תמיד הייתי עושה את זה לפי העין , תהיו יצירתיים ותגוונו ( תפוחי אדמה הופכים את הקישטידה לרכה וטעימה , כל ירק יכול לעבוד), אם עושים את כל הכמות בשני מגשים ביתיים , תנסו להקפיא וספרו לי איך הפשיר?
אין לי מושג מה הייתה הבעיה שהעסיקה את מוחי כשפרסתי את אותם קישואים בטעות , העובדה שמאותו כאב גדל המתכון המעולה הזה , מביאה איזון כה יפה לחיי , לאחרונה הגשתי קישטידה באיטליה במלון 5 כוכבים לאורחים רבי מעלה וממון , בוילה פרטית בריטריט יוגה צמחוני לאנגלים , ובמרכז בודהיסטי , ובכל מקום, היא תמיד כובשת לבבות..
- 3 קישואים
- 3 בצלים
- 1 סלק
- 2 גזרים
- בטטה
- קולורבי
- חצי כרוב סגול או לבן
+ תרד ( אפשר לקצוץ קצת תרד ולערבב עם הירקות זה נחמד)
+שמיר
הבלילה :
- 3 ביצים / לגרסה הטבעונית מחליפים בטחינה גולמית בערך 1/2 עד 3/4 כוס
- 1/2 - 3/4 כוס שמן חמניות או זית , תלוי בכם ... תלוי בתנור תלוי בגודל הירקות , אם אתם לא בקטע של שמירה על המשקל לכו על 3/4 כי ככה זה במקור אבל לא יקרה כלום אם תפחיתו הכמות
- 3/4 כוס מים
- 1 וחצי כוס קמח תופח ( אפשר לערבב חצי כמות קמח תופח וחצי כמות קמח מלא או קמח כוסמין , אפשר גם רק קמח כוסמין , יוצא מעניין
- מלח ופלפל
אם בא לכם בריאות אפשר להוריד בכמות של השמן והטחינה ולהוסיף זרעי פשתן טחונים
וככה:
- מחממים תנור ל180
- פורסים את הירקות במעבד מזון בדיסקית דקה לפרוסות דקיקות ככל האפשר ( אפשר גם המנדולינה אבל זה יהיה ארוך) אף פעם לא ניסיתי ביד ..
- בקערה ענקית מערבבים את הבלילה ( קודם הרטובים לעיסה חלקה ויפה ואז הקמח) , מלח ופלפל זה קריטי והבלילה צריכה להיות טיפה מלוחה מידי ( היא תמליח את כל הירקות!!)
מערבבים את הבלילה עם הירקות טוב טוב, מפרידים את הירקות שנדבקו אחד לשני , לא מועכים!
מרפדים תבנית ( או שתיים) בנייר אפייה , מסדרים את הירקות בעדינות , לא מועכים אותם לכיוון מטה כדי לדחוס
שיהיה גובה אחיד ( בערך גובה של בוהן ממצועת מהקצה ועד איפה שהיא גודלת מהיד) אם רוצים מסדרים מעל גבעולי שמיר שלמים ( הם מתייבשים לציור יפה על הקישטידה , כל עשב אחר גם עבד, איזה 4 גבעולים)
ולתנור, עכשיו , קישטידה ממוצעת לוקחת בין 45 דקות לשעה וקצת מאוד תלוי , אתם תדעו כשהיא מוכנה , היא תתייצב ותהיה יפה ושחומה , לא לשרוף ... ואז נא לתת להתקרר לפני שפורסים , כי ישר מהתנור היא קצת נוזלית בהתחלה.
זהו , בהצלחה .. ואנא ספרו לי .
טחינת עגבניות
לא טוענת לבלעדיות על המתכון הזה , יכול להיות מאוד שמוחות גדולים ממני שילבו את שני המרכיבים המהותיים הללו יחד , לי לא יצא לטעום את הנ"ל לפני בשום מקום, ושוב מנה שמקורה במצוקה , בימים הראשונים של המטבח עוד לפני המסעדה, לכבוד שובו של גלעד שביט הביתה שקדתי על ארוחה מהמטבח הערבי לאות של שלום, הכנתי לראשונה סינייה , הסינייה יצאה לי יבשה קצת והפרפקציוניסטית שבי לא מצאה מנוח , לאחר מספר ימים טיכסתי עצה , חזרתי למטבח והכנתי את הסינייה רק שהפעם הכנתי טחינה ובמקום מים הוספתי לה עגבניות מגורדות , הסקתי שכך יפרישו הן נוזלים שישמרו על בשר הכבש העדין מלהתייבש ואכן צדקתי , בקערה נשארה כמות גדולה של טחינה שכזאת והגשתי אותה לשולחן , תגובות נלהבות של הסועדים וכמו כן של טעמי שלי הביאו לכך שטחינת העגבניות הפכה לחלק מהרפרטואר של המסעדה הצעירה , בימי השיא שלנו הגשנו את הטחינה כמתאבן עם לחם מלא ותמיד היא הייתה חלק מהסלט , פשוט וגאוני , חיבור של שתי מלכות , טחינת עגבניות.- טחינה גולמית טובה
- שום כתוש
- לימון
- מלח ופלפל
- עגבניות יפות מרוסקות בפומפיה
וככה:
את העגבניות מערבבים בקערה גדולה עם הכל חוץ מהטחינה , שיהיה רסק טעים
ואז בעזרת מזלג או מטרפה , מוסיפים את הטחינה לאט לאט , טיפין טיפין כמו במיונז , וטורפים, לאט לאט היא מקבל סמיכות , עוצרים עם הטחינה כשהיא יפה מספיק לדעתכם...
תלולית צמחונית
התלולית. אני חושבת שהייתה המנה האהובה עליי , אחת כזאת שתמיד משתנה , מלאה במרכיבים , צבעונית
אין כאן שום מתכון , הנוסחה פשוטה
קומה ראשונה - אורז מלא, בורגול, כוסמת, קינואה ושות'
קומה שנייה - דאל עדשים , חומוס מבושל, שעועית אזוקי , ושות' ( לא תמיד , רק לפעמים)
קומה שלישית- ירקות צלויים - קישואים , דלעת, עגבניות, תרד, ושות'
קומה רביעית - סלק צלוי או מבושל
קומה חמישית - יוגורט או טחינה
קומה שישית - רשאד , עירית , בצל ירוק , עשבים ושות'
קומה שביעית - פסטו יומי מורכב מאגוזים ועשבים בלבד
כן. התלולית הצמחונית, אהבתם אותה , והפגנתם נאמנות אליה , והיא עוד תשוב לעיר , אני מבטיחה .
עוגת שוקולד רעה
לא זוכרת איך זה התחיל... אבל מההתחלה היא הייתה שם , היא עברה משברים , היו קטסטרופות, אפייה מעולם לא הייתה מומחיות שלי , יותר מידי דיוק שובר אותי, אבל במקרה שלה , כל פעם שניסיתי לגוון את המתכון למדתי משהו חדש על בשרי ובשרה , העוגה היא רעה , היא מושחתת , והיא כל כך טובה
צריך:
- 4 ביצים
-מיכל - בערך 220 - 250 גר' שמנת / מסקרפונה / גבינת שמנת ( עכשיו באיטליה לא מצאתי שמנת ועשיתי עם מסקרפונה , התוצאה היתה כה רעה שאפילו האיטלקים , שהם מכורים לעצמם הזילו דמעה!)
- חבילת חמאה ממוסת ( 250 גר')
- כוס סוכר ( מעדיפה תמיד חום ואני אישית מורידה את הכמות לחצי , הרוע בא טוב במיוחד כשהוא מריר)
- כוס וחצי קמח תופח
- כוס קקאו משובח ( על זה קמה ונופלת העוגה , לכו על קקאו יקר ואיכותי , כזה פלצני ואורגני הכי טוב)
- 300 גר' שוקולד 60 % ומעלה
- 150 מ"ל שמנת מתוקה ( בערך חצי מיכל)
- איזה אגוזים לקישוט
ככה עושים:
- תנור ל180 מעלות
- מערבבים את כל הרטובים לעיסה ( משמנים את התבנית עם קצת מהחמאה לפני) מערבבים את העיסה לכדי מרקם חלק
- מסננים ( לא באמת חייבים אבל זה יוצא טוב יותר) את הקמח והקקאו לתוך התערובת, מערבבים טוב גם מלמטה של הקערה רק בדיוק עד שנהיה מרקם חלק , אם סמיך מידי , כזה שממש קשה לערבב אפשר להוסיף קצת שמנת או חלב או אפילו מים , לרכך... טועמים, כי זה טעים כבר כאן
- קוצצים 150 גר' שוקולד ומערבבים לתערובת
- לתבנית, אין לי מושג , מרובעת או עגולה כזאת , יחסית גדולה אם העוגה תהיה גבוהה מידי היא תתפרק
- לתנור , באמצע שלו, אם אין תבנית גדולה ורק קטנה אל תשימו את כל הבלילה אלא תעשו איזה כמה בראוניז או משהו אחרת יהיה באלאגן
וכך היא נחה לה שם - בערך 30 דקות , סליחה שאני לא מדוייקת אבל זה ממש תלוי בכל מיני גורמים
תדעו שהיא מוכנה כשתגעו בה השוליים שלה יהיו נוקשים בקטע טוב , והמרכז יהיה רך להחשיד אבל לא נוזלי
- מצננים את העוגה ובינתיים, ממיסים בסיר בן מארי , כזה סיר על סיר עם מים רותחים , את שארית השוקולד עם השמנת עד שחם , טורפים לקרם חלק, וכשהעוגה הצטננה קצת מורחים אותה בקרם הנחמד הזה, מפזרים איזה משהו נחמד לקישוט , אגוזים , אפשר לשמור קצת קקאו ולפזר בעזרת מסננת קטנה מעל או תותים או וואט אוור הדימיון שלכם מרגיש , עכשיו זהירות . העוגה יצרית עד מאוד , עלולות להיות תוצאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה