רגשנות חג וסימנים..

והנה חזרתי ארצה אחרי חצי שנה בטוסקנה , היישר אל לוע החגים..  לישראל יש את היכולת המופלאה להנחית אותך היישר אל המציאות הדביקה של אוגוסט והקיום , מלחמות ופוליטיקה , עוינות חברתית בצורת קנדי קראש ומינוסים בבנק עקב חופשה של חצי שנה  ( אבל גם עבדתי בזמן הזה.. פשוט לא ממש שילמו לי..)

את ראש השנה של 2011 בישלתי במטבח החדש של שבע וחצי ( המסעדה הקטנה שהייתה לי), באותו חג הכרזתי בהתרסה כי לא אבלה בחיק המשפחה הרגיל אלא אבלה בחיק חברות ילדות ,  ומשפחה יותר אלטרנטיבית , כל אחד היה אמור לתרום את חלקו ( בניגוד למשפחה שלי שאפילו לא הייתה טורחת להזמין אותי אישית ( ברור להם שאני אתלווה לאמא שלי) או לבקש ממני משהו לתרום כי הרי אם אני לא נשואה אז אני עדיין בת 16) , חקרתי היטב את החג וגיליתי שגם לראש השנה יש סדר משלו , ומשמעות סמלית שגדולה יותר משמלה חדשה , מתנות , ותחילת תקופת החגים המייסרת

החלטתי לייצר אנטיפסטי מכל חומרי הגלם הסימליים ולאפות חלה עגולה לניגוב  , באותו יום לשתי את החלה הלבנה כשרגלי טובלות בביוב המטבח שעלה לפתע על גדותיו ודמעות חונקות את גרוני מפחד שלעולם לא אצליח להסתדר עם כל הצרות שנוחתות עליי.... לבסוף כמו שלבסוף הכל הסתדר וארוחת החג הייתה מרגשת , כולם לקחו חלק פעיל בשיחה וברכות ואיחולים והפעלת הסדר של ראש השנה הסתמנה כהצלחה מסחררת  , בשלב הברכות חלקתי עם כולם את היום הנוראי שהשתבש לי  ואת הפחדים שלי  ( כמה טוב לחלוק עם זרים) והם איחלו לי כולם שאצליח  , בפסח לאחר  שנה חגגתי  שוב עם המשפחה האלטרנטיבית  והפעם אצלי במסעדה

היה טוב לסגור את המעגל ההוא..

נזנק לכאן ועכשיו ,היום בעודי משוטטת בעיר ילדותי לעשות קניות, נתקפתי רגשנות מרעננת , ריחות של גפילטע פיש מתקתק שטפו את השכונה , והתרגשות של חג בצבצה מהשיחים, השנה ראש השנה עובד בתיאום מושלם עם חיי , זוהי  שוב תחילת חיי , אין לי עבודה וגם לא דירה גם לא בן זוג ובעיקר אין לי שום מושג מה אני הולכת לעשות בחיי, ועם זאת יש לי בית , היסטוריה ושורשים, יש לי זיכרון ובינה שהתפתחה , ויש לי שאיפה כנה לעשות טוב עם חיי.

השנה אני שמחה לעשות את החג עם המשפחה הגנרית שלי , כי פיתחתי געגוע בריא, ואני מביאה אליהם את הסדר והברכות ומקווה שימצא חן בעיניהם החידוש ...

אני מעלה את זה עכשיו לפני הבישולים והתוצאה הסופית כי נראה לי שאולי מישהו יכול לקבל השראה לארוחת חג , מחר אצלם את התוצאות ואוסיף אותם..

נראה לי שגם אם בוחרים ברכה אחת שהכי מזדהים איתה ומביאים בקופסה שמעוטרת בברכה , זה מתנה הכי יפה שאפשר לתת 

שנה שעברה הכנתי ריבות סלק ועשיתי צנצנות שעיטרתי בברכה לכל אחד מיקירי, וכך נשארתי חלק מהשגרה הקולינרית שלהם וכוונותי הטובות נעמו להם גם לאחר החג..

אני  חושבת שכדאי לפתח ברכות חדשות , אני הוספתי אלמנט אחד משלי .. מכיוון שאני חדשה בעינייני הבלוג אני לא בטוחה שזה תקין לתת לינק למתכונים המוצאים חן בעיני..?..  ספרו לי אם לא?

אני בדרך כלל משתמשת במתכונים כרפרנט , ומשתדלת להוסיף טאץ אישי .. 

כל החומרים מהם אייצר את החג.. 

" וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם "

תפוח בדבש - תפוח מקורמל בדבש  על מקל 

"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶתְחַדֵש עָלֵינוּ שָנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה כַדְבַש מֵרֵאשִית הַשָנָה וְעַד אַחֲרִית שָנָה"

http://kitchenkemistry.wordpress.com/2013/04/07/caramel-apples/

אני לא הולכת להשתמש בשמנת אלא בקרם קוקוס ...

תמר – תמרים ממולאים בפיסטוקים ושקדים 
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶיִתַמוּ אוֹיְבֵינוּ וְשוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵי רָעָתֵנו" 

http://mygoodnessblog.wordpress.com/2010/09/07/pistachio-stuffed-dates/

קרע – דלעת – ממרח צ'רשי טריפוליטאי 
"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶתִקְרַע רֹעַ גְזַר-דִינֵנוּ, וְיִקָרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיוֹתֵינוּ"

http://www.trables.co.il/recipe.asp?id=8 ּ 

http://fromnyfood.blogspot.co.il/2009/03/blog-post_04.html

קראתי מספר מתכונים , והחלטתי לערבב אותם ולראות מה יצא

ראש דג או כבש  - ריבת שורש סלרי מתוקה ומלוחה , אפשר גם ראשי שום צלויים או ראשי כרוב ניצנים קטנים
"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶנִהְיֶה לְראש וְלא לְזָנָב:" 

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=75&messageid=165381297

אם זה סמלי בקטע רעיוני אז אין צורך בראשי חיה על השולחן , זה התחלה רעה לשנה בעיני , אני הולכת על ראש מהטבע

סִילְקָא - עלי סלק  
"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶיִסְתַלְקוּ אוֹיְבֵנוּ וְשוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵי רָעָתֵנוּ: "

כאן אני הולכת על סלט מסלק ומנגולד , מתובל  עם שמן זית וטוב זרעי כוסברה כתושים ולימון

כרתי - כרישה / פרסה  - קציצות פרסה
"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶיִכָרְתוּ אוֹיְבֵנוּ וְשוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵי רָעָתֵנוּ:"

http://vegansontop.co.il/tag/%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94/

זה קלאסי וטעים 

רוביה / לוביה פסולה בטוטה משעועית מנומרת 
"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶיִרְבּוּ זְכֻיוֹתֵינוּ וּתְלַבְּבֵנוּ:"

פסולה בטוטה זה מאכל רומני שנעשה בדרך כלל משעועית לבנה , מבשלים את השעועית עד להתרככות ( שעועית מנומרת שהושרתה 4 שעות)

מאדים להזהבה מלא מלא מלא בצל ושום ( אפשר וכדאי להוסיף את השום גם מעוך וטרי ) אני מוסיפה לקראת הסוף פפריקה מעושנת... כשהשעועית רכה , טוחנים במיקסר עם חצי מכמות הבצל וממליחים ומפלפלים היטב , מגישים את שאר הבצל שנשאר מעל ...  

רימון  - דרינק מרענן מרימונים ונענע לכולם גם לילדים ולמבוגרים עם חיזוקון ( אפשר להוסיף סירופ שקדים וגרגירי רימון וליים) ואוזו..
"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶנִהְיֶה מְלֵאִים מִצְוֹת כָרִמוֹן:"

דגים  - סלמון בסלט הויאטנמי , ויהיה גם גפילטע וחריימה שאחרים עושים..

"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶיִרְבוּ זְכֻיוֹתֵינוֹ, וְנִרְבֶה וְנִפְרֶה כַדָגִים:" 

בנוסף לכך מצאתי עוד שני דברים סמליים שהוספתי לסדר 

חלה עגולה מסמלת את הטבע המעגלי של החיים ואת השנה הטובה שאנו מקוים שתבוא עלינו

וכמו כן מסמנת את השבת והחג ומאוד יעילה לניגובים....

איטריות ארוכות –  אצל הסינים בשנה החדשה מגישים איטריות המסמלות  אריכות ימים –  אני מכינה את הסלט הויאטנמי  של מתכוניישן כבר כמה שנים , במקום עוף אני מוסיפה פיסות סלמון , הסלט טעים מאוד מרענן וצבעוני , הוא עושה שמח.

http://matkonation.com/2010/01/%D7%A1%D7%9C%D7%98-%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%99/#.UiXieTamHA4

אָמֵן כן יהִי רֲצוֹן

שיהיה שנה טובה ושנצמח , ונשריש , ונפרה את עצמנו ואת הסביבה שלנו . ושנתראה .

בוקר טוב,   קמתי ובטני מעט דואבת אך נפשי מרוממת מערב החג של אתמול..

הניסוי להביא את ברכות החג אל משפחתי הגנרית עבר בהצלחה , אני לא יכולה לומר שהם ממש הקשיבו לברכות או חלקו את שבנפשם אך צעד צעד נגיע לשם בחגים הבאים בינתיים להלן איך שהכל נראה ...

משפחת פינקו ( אימי זאנה בשמלה השחורה ודודה ליביה אחותה לידה) שיחיו וישגשגו

קציצות פרסה 

סלט סלק

סלט איטריות ויאטנמי

קוקטייל רימונים ( גרסה למבוגרים כללה טרגון וערק)

תמרים ממולאים בפיסטוקים ושקדים

סידור ראש השנה שיצרתי 

צ'רשי

ריבת סלרי

חומוס מלוביה


מסקנות:

היה יותר מידי אוכל...
היה שווה את ההשקעה
שנה הבאה נפתח את הקונספט... להתראות .

7 וחצי - הסיפור המלא של כל מה שקרה כולל מתכונים של נבחרי הקהל ( קישטידה, מנת שלום , טחינת עגבניות ועוד..)

פעם , עבדתי שבועיים במשרד, זה היה לפני הצבא,  ( 1998)  ושם נולד הרעיון העסקי הראשון שלי שעוד עתיד היה לחזור בכל מיני גלגולים ... היה די משעמם שם במשרד , בעיקר מה שהטריד אותי ואת שאר האנשים הוא מה נאכל ומתי נאכל אותו...  היתה בחורה שהיתה באה ב 11 וחצי עם מין סלסלה גדולה עם סלטים וכריכים , וכולם היו מתנפלים עליה ומחסלים לה את הסל...   הפוטנציאל הטמון בסיטואציה קסם לי ...(ראיתי חברת ענק המזינה באהבה את כל הארץ ואם כבר את הארץ מדוע לא את העולם) ....  ונשאר במוחי הרבה שנים...
קרו הרבה דברים בדרך אבל זו לא הרשומה בנושא הזה....   בום נופלים ל2011  , סיימתי לימודים,  ועכשיו לעסק האמיתי הראשון....חוזרת לפנטזיית הנעורים שמתוך כל הרעיונות והיו לי הרבה דבקה בי בעקשנות ,     סיורים בעיר לחפש מקום...מטבח לבשל בו ארוחות  צהריים בריאות למשרדים ...  והנה .. עומד לו מטבח , שיש בו תנור ומקרר והוא צמוד למועדון הופעות מגניב... ריק , מחכה רק לי ,   וכן ,  הם מוכנים להשכיר לי אותו....
המטבח היה בתוך חדר ענק שהיה פעם מסעדה ועכשי שימש משרד ומחסן למועדון ההופעות ,  טוב, התחלתי לנקות את המטבח .. להכין תפריטים , לקרוא הרבה על אוכל ובריאות , להתבסס .. זה לקח איזה חודשיים אולי שלוש, היה לי איזה 30 אלף ש"ח שלוויתי  מהבנק ....   עשיתי הרבה ניסיונות ...  בואו נאמר שהכסף נזל... אבל  סוף סוףהייתי מוכנה ...כן ,  אני אבשל ארוחות בריאות למשרדים...עכשיו רק צריך למצוא משרדים רעבים...

עליתי לעזריאלי והשקפתי על העיר ...   חיפשתי ביניינים גדולים ומלאים משרדים רעבים שרק מחכים לי...
והנה ראיתי את ביניין אלקטרה. גדול ושמנמן ...מיד נסעתי אליו , לבלוש מסביב,   ואכן ביניין יפה היה וגם גוגל והכל , אך בסריקה הרגלית מסביבו הנה התגלה לו ביניין קטנטן שחור ומבריק  ( אם זכרוני הלום היין אינו מטעה אותי, אני באיטליה אחרי הכל) ,  ריחרוח בחלון העלה חדר אוכל ענק וריק ממטבח , שיחה קלה עם מעשנים בחוץ העלתה מסקנות.... שם החברה - צ'ק פוינט... מספר פיות להאכיל - איזה 900  , ואוו  ... מה אתם אוכלים?   הכל בא תן ביס..ממממ, 
כן , זה היה אהבה במבט ראשון , בדיוק מה שרציתי ... אומנם 900 פיות קצת גדול עליי אבל נתחיל בקטן ונתקדם.. חדר האוכל הגדול והריק ממטבח היה מיועד עבורי , הרגשתי את זה..


אוקיי ,  פרסום בפייסבוק , דרושה קומבינה בצ'קפוינט .... יש .  שיחה . יש...   אימייל של מי שאחראי על האוכל ...יש.
צ'ק פוינט אומרים אוקיי את יכולה להאכיל אותנו אבל נא ליצור קשר עם תן ביס ..   סבבה .  שיחה לתן ביס...  שלום רציתי להציע לכם תפריט מיוחד עבור אחד הלקוחות שלכם.. ....מי... צ'ק פוינט .... ניתוק.
סקירה עירנית ומפוקחת של השוק גילתה כי לתן ביס יש מונופול מטורף על שוק האוכל של המשרדים , וצ'ק פוינט הוא אחד היעדים המבוקשים ומי את אמרת ואין מצב. !!! הא....   אני סיון בלכר חברים ולי יש חלום.   יותר מכך,  קראתי על צ'ק פוינט וזו חברת מופת ... ובכן , זה עיניין של יעוד ,  אני וגיל שוייד ....אף אחד לא יעמוד בדרכי ,  ואכן מספר מיילים ולחיצה על נקודות רגישות ,    טלפון , שלום זה תן ביס ,   את מוזמנת להציע תפריט לצ'ק פוינט,  אה וכמה פרטים קטנים ,   אנחנו לוקחים 20 אחוז ( שוב עיניין איטליה לא בטוחה במספרים.אולי 15..) והמנות הן בטווח המחירים של 25 ש"ח...אה והתשלום הוא שוטף פלוס שישים.....   ממממ  ... בעיה קטנה ולא צפויה בתוכנית....גם אם אספק לצ'ק פוינט 150 מנות ביום ,   אצטרך להחזיק חודשיים ללא מזומנים , ואני הרי כבר מתקרבת לאפס....צריך לקחת עוד הלוואה מהבנק.
אממ.. סף החרדות שלי היה גבוה גם ככה.   עכשיו בינתיים המטבח כבר  עובד ועולה..שכירות .. כל יום מבשלים , יש שליח שעולה מלא כסף.. יש כבר קו חלוקה באיזה משרד בצפון העיר שמזמין 10 מנות ביום...יש ריח של אוכל בשכונה .. דברים קורים

המשלוח הראשון של מישקה...

עכשיו הקטע של הריח היה משמעותי... תושבי השכונה ריחרחו מסביב למטבח .. דפקו על הדלת... הם רצו לטעום,  רפי ורון נכנסו בדרישה לאכול..  היו שם שולחנות וכיסאות של הלבונטין... היה גולש באותו יום...אז למה לא..
הם נהנו... למחרת גור בנטוביץ  שיחיה בא לרחרח , הוא הוציא לעצמו שולחן לשמש ואכל גם ... ורפי ורון חזרו ואכלו גם הם..  ופתאום הייתי מיני מסעדה..עצרתי לחשוב , רציתי מישקה, רציתי אוכל למשרדים...נגמר הכסף, אני מפחדת להלוות עוד כסף, אבל יש מטבח ויש אוכל ויש שולחנות וכיסאות , הלבונטין מסכימים לי למסעדה , התנאי הוא שהשתייה שלהם והאוכל שלי...אז יאללה , שתהיה כבר מסעדה...( נקודה למחשבה .. היום יש לי הרבה מסקנות למה שקרה באותם ימים,  הנוגעות לדבקות במטרה ואמונה בעצמך ובמטרה ...אבל לולא הייתי שם לא הייתי כאן!)
וכך היה.    מסעדת שבע וחצי נפתחה יום יום לקהל בשעה שתיים עשרה בצהריים , הגשנו 3 מנות יומיות והאוכל נגמר שהוא נגמר ..

7.5 ישנה.

ולאט לאט ..  נהיה סרוויס מלא בין 1 ל 3 , תושבע השכונה שבו וחזרו עם חברים... התגובות מהקהל היו חמות בכלל, שכונת החשמל היא שכונה נדירה ... כל הלקוחות שלנו היו מזן טוב ונעים , כזה שלא מתלונן או חופר ומרוצה רוב הזמן ,חיוכים רצו באוויר,  פירגונים בעיתון הביאו גל של לקוחות  מהעיר ומהארץ

פירסמנו תפריט ... הקטע של המנות היומיות היה רק בגדר המלצה...

עבורי הימים היו דומים ומלאים.. לא הייתי יודעת בדרך כלל מה יהיה לאכול מחר, זה היה עיניין של השראה של הלילה או של הבוקר ,   דבר ראשון טיול קטן לכרמל עם העגלה ,  קפיצה למעדני הכרמל למנת הבשר היומית , ופטפוט עם יוליה על מתכונים מהחיים  ... עצירה בדוכן הירוקים האהוב עליי לרכישה טריה של ירק לפסטו היומי... פרחים טריים..
למטבח להוריד את הדברים ,מים על האש לאורז...  אם יש תבשיל שחיכה במרינדה  אז מעמידים אותו.... קפיצה למוציא לחם לכיכר הענקית של היום, דברים ששכחתי מהקיוסק ועיתונים...  אלו היו השעות הראשונות והכי יפות של היום שלי , מוזיקה קלאסית ברמקולים,  אני מכינה את המטבח לכל האנשים היקרים שיבואו לבקר אצלי  היום ....אופה את העוגה היומית ..., ב 10 המלצרית או גל והשוטף  כלים היו מגיעים ומתחיל המרתון, שעתיים לפתיחה , לסדר את כל השולחנות , להכין מיזאנפלס לסלטים, לסיים עם כל האוכל שיחכה יפה בסירים על הפלטות החמות 

בשתיים עשרה הלחץ בשיאו והלקוחות כבר מחכים , לפעמים מחכים קצת בסבלנות שאשב לכתוב את התפריט 
סרוויס צהריים הגיע לשלושה וארבעה סבבים ,הסועדים היו בני בית וידענו את כל השריטות שלהם והם את שלנו

שבע וחצי היתה מסעדה לפועלים יוצרים וחושבים , תושבי האזור. והיא היפרתה אותי לאישה שאני כיום .
( היפרתה?) הגיע היום שהתבוננתי בחיי ולא הייתי מרוצה מצורתם , ולכן ושיחררתי אותה לתוך הזכרונות של מי שלקח בה חלק ולהם אני מודה וחייבת את מה שאני עכשיו.


ולכם אני מקדישה את הפוסט הזה.....


מתגעגעים לקישטידה ? רוצים לשחזר בבית  ? הנה חלק מהמתכונים האהובים עליכם ביותר:

מנת שלום 

המנה הבשרית האהובה ביותר עליכם, הומצאה יום אחד במקרה ,  במקור תבשיל הבשר היה מיועד לחומוס בשר , מנה מיתולוגית שאהבתי בנאפיס בנעורי בראשון לציון ( חומוס בולונז ליתר דיוק .. אחרים היו בקטע של מאנצ'ס פתות גבינה , אני תמיד הייתי מוזרה), יום אחד בשיא פיק צהריים נגמר החומוס אבל היה מלא תבשיל בשר , סיר אורז, ומיזאנפלס סלטים , וכך ברוח טובה הומצאה מנת השלום בה גר כבש עם אימו וכל בני דודו בשלווה ובנחת.

1 קילו של בשר בקר טחון ( מעורב 1:10 עם שומן טלה משובח/ אפשר גם כבש) ( 900 גר' בשר ו 100 גר' שומן)
2 בצלים פרוסים דק 
4 שיני שום
בהרת / ראס אל חנות/ גאראם מאסאלה ( כל תערובת תבלינים  סקסית ומורכבת תעבוד.. לא כולן ביחד זה ברור לכם נכון , תבחרו אחת..)
+ דלעת
+תרד
+טחינה / יוגורט
+ גרגירי רימון
+ ירוקים קצוצים ( בצל ירוק , רשאד, בזיליקום, נענע, פטרוזילה, כוסברה וכו')

- בתחילה מאדים את הבצל בשמן זית עד שהוא שחמחם צהוב ( שום צורה של שרוף , מתחילם על אש בינונית עד שנהיה ריח טוב, מורידים לקטנה ונותנים לו לאט לאט עד שהוא יפה...)
- מוסיפים את תערובת התבלינים לדקה עד שהבצל ספוג 
- טיפה מגבירים את האש ומיד מוסיפים את הבשר ועם מזלג וסבלנות מערבבים ומערבבים ומפוררים עד שחם ומעבע.. מנמיכים , חצי מכסים ומבשלים משעה ומעלה..
- אם בא לכם להגדיל ולגוון , מוסיפים דלעת אחרי שהבשר מתחיל לבעבע ( חתוכה לקוביות קטנות או גדולות במילא היא מתפוררת...)  ( בערך חצי מכמות הבשר )  , אני אהבתי ממש לפני שהתבשיל מוכן לקצוץ תרד דק דק ולתת לו להינמס חמש דקות בסיר החם לפני שכיביתי את האש..  ככה היה זיק של טריות בתבשיל הכבד..

כשמוכן ... מרכיבים את מנת השלום ככה:
- אורז בסמטי / בורגול, מעליו התבשיל, מעל זה יוגרט / טחינה , (טחינה עשויה עם יוגורט היא מיזוג מצויין) , מפזרים את הרימונים,  ואת הירוקים ( בשבע וחצי היינו משתמשים ברשאד ובצל ירוק בלבד, אם אין רשאד גם רוקולה עובדת טוב, אבל מי שאוהב עשבים אחרים שישתולל)

זהו.  

הקישטידה

הקישטידה היא מנה מיתולוגית ועתידה עוד לפניה...    
כל כך הרבה אהבה ושמחה הביאה ..   גם היא מקורה בטעות ( דפוס שעתיד לחזור על עצמו ויש להסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת?)
מעשה היה בפשטידת קישואים של קובי בר, מנה קלה שאימי לימדה אותי ושקצרה הצלחה בבופה אירוח שהייתי מבשלת באירועים של האוזן השלישית בשנתי השלישית ללימודים ..
את הקישואים והבצלים היה צריך לגרד במגרדת ולסחוט היטב מהמים לפני הערבוב עם בלילת הביצים והקמח ואז לתנור ... קל וטעים..   יום אחד בימי שבע וחצי העברתי קישואים במגרדת במיקסר , המוח שלי היה שקוע באיזו טרגדיה מהותית שאינני זוכרת את מקורה ולא שמתי לב שהסכין במיקסר הפוכה , במקום לגרד את הקישואים פרסתי אותם דק דק.. כך עשיתי ל איזה 20 קישואים וכשתעוררתי מתהומות היאוש , נחרדתי לגלות מה עשיתי , כמו כן נחרדתי לגלות שנגמרו כל הקישואים ושאני באיחור מהותי , החלטתי להשתמש בהם ככה , בלי לסחוט וישר לבלילה והעזתי באותו שיטה חדשה גם עם הבצלים ...  יצאה לי פשטידה יפה במיוחד של,עיגולים ירוקים במקום המחית הרגילה  .. והסועדים התנפלו עליה במהרה.. למחרת החלטתי להעיז ולנסות , במקום רק קישואים פרסתי דק כל מיני צבעים, סלק וקולורבי ובטטה ,   וכך היה,  שמה של הקישטידה הומצא בסיעור מוחות יחד עם ידי הימינית דאז  שרה חסיה שתחיה ( אני מתגעגעת אליך) היא הורכבה משלל ירקות  ומעט קמח וביצים וכיכבה בשכונה, במהרה הומצאה גירסה טבעונית וזו התעלתה על קודמתה ...   הקישטידה הוגשה עם תלולית פסטו קטנה ויוגורט /טחינה
קל מאוד להכין אותה בבית , אבל המתכון הוא למגש תנור מוסדי .. אולי תנסו לעשות רק חצי לתנור ביתי... כישיסתיימו הנדודים נעשה מתכון מדוייק ותמונות כמו בבלוגים של הגדולות אבל בינתיים הנה המתכון המקורי
מהמסעדה , אני די מאלתרת בכמות הירקות כי תמיד הייתי עושה את זה לפי העין , תהיו יצירתיים ותגוונו ( תפוחי אדמה הופכים את הקישטידה לרכה וטעימה , כל ירק יכול לעבוד), אם עושים את כל הכמות בשני מגשים ביתיים , תנסו להקפיא וספרו לי איך הפשיר? 
אין לי מושג מה הייתה הבעיה שהעסיקה את מוחי כשפרסתי את אותם קישואים בטעות ,  העובדה שמאותו כאב גדל המתכון המעולה הזה , מביאה איזון כה יפה לחיי , לאחרונה הגשתי קישטידה באיטליה במלון 5 כוכבים  לאורחים רבי מעלה וממון , בוילה פרטית בריטריט יוגה צמחוני לאנגלים , ובמרכז בודהיסטי   , ובכל מקום, היא תמיד כובשת לבבות.. 

- 3 קישואים
- 3 בצלים
- 1 סלק
- 2 גזרים
- בטטה
- קולורבי
- חצי כרוב סגול או לבן
+ תרד ( אפשר לקצוץ קצת תרד ולערבב עם הירקות זה נחמד)
+שמיר


הבלילה :
- 3 ביצים / לגרסה הטבעונית מחליפים בטחינה גולמית בערך 1/2 עד 3/4 כוס 
- 1/2 - 3/4  כוס שמן חמניות או זית , תלוי בכם ... תלוי בתנור תלוי בגודל הירקות , אם אתם לא בקטע של    שמירה על המשקל לכו על 3/4 כי ככה זה במקור אבל לא יקרה כלום אם תפחיתו הכמות 
- 3/4 כוס מים
- 1 וחצי כוס קמח תופח ( אפשר לערבב חצי כמות קמח תופח וחצי כמות קמח מלא או קמח כוסמין , אפשר גם רק קמח כוסמין , יוצא מעניין
- מלח ופלפל

אם בא לכם בריאות אפשר להוריד בכמות של השמן  והטחינה ולהוסיף זרעי פשתן טחונים 

וככה:
- מחממים תנור ל180
- פורסים את הירקות במעבד מזון בדיסקית דקה לפרוסות דקיקות ככל האפשר ( אפשר גם המנדולינה אבל זה יהיה ארוך) אף פעם לא ניסיתי ביד ..
- בקערה ענקית מערבבים את הבלילה ( קודם הרטובים לעיסה חלקה ויפה ואז הקמח) , מלח ופלפל זה קריטי והבלילה צריכה להיות טיפה מלוחה מידי ( היא תמליח את כל הירקות!!)
מערבבים את הבלילה עם הירקות  טוב טוב, מפרידים את הירקות שנדבקו אחד לשני , לא מועכים!
מרפדים תבנית ( או שתיים) בנייר אפייה , מסדרים את הירקות בעדינות , לא מועכים אותם לכיוון מטה כדי לדחוס 
שיהיה גובה אחיד ( בערך גובה של בוהן ממצועת מהקצה ועד איפה שהיא גודלת מהיד) אם רוצים מסדרים מעל גבעולי שמיר שלמים ( הם מתייבשים לציור יפה על הקישטידה , כל עשב אחר גם עבד, איזה 4 גבעולים)
ולתנור, עכשיו , קישטידה ממוצעת לוקחת בין 45 דקות לשעה וקצת מאוד תלוי , אתם תדעו כשהיא מוכנה , היא תתייצב ותהיה יפה ושחומה , לא לשרוף ...  ואז נא לתת להתקרר לפני שפורסים , כי ישר מהתנור היא קצת נוזלית בהתחלה.

זהו , בהצלחה .. ואנא ספרו לי .

טחינת עגבניות

לא טוענת לבלעדיות על המתכון הזה , יכול להיות מאוד שמוחות גדולים ממני שילבו את שני המרכיבים המהותיים הללו יחד , לי לא יצא לטעום את הנ"ל לפני בשום מקום,  ושוב מנה שמקורה במצוקה , בימים הראשונים של המטבח עוד לפני המסעדה, לכבוד שובו של גלעד שביט הביתה  שקדתי על ארוחה מהמטבח הערבי לאות של שלום, הכנתי לראשונה סינייה , הסינייה יצאה לי יבשה קצת והפרפקציוניסטית שבי לא מצאה מנוח , לאחר מספר ימים טיכסתי עצה , חזרתי למטבח והכנתי את הסינייה רק שהפעם הכנתי טחינה ובמקום מים הוספתי לה עגבניות מגורדות , הסקתי שכך יפרישו הן נוזלים שישמרו על בשר הכבש העדין מלהתייבש  ואכן צדקתי , בקערה נשארה כמות גדולה של טחינה שכזאת והגשתי אותה לשולחן , תגובות נלהבות של הסועדים וכמו כן של טעמי שלי הביאו לכך שטחינת העגבניות הפכה לחלק מהרפרטואר של המסעדה הצעירה , בימי השיא שלנו הגשנו את הטחינה כמתאבן עם לחם מלא ותמיד היא הייתה חלק מהסלט , פשוט וגאוני , חיבור של שתי מלכות , טחינת עגבניות.

- טחינה גולמית טובה
- שום כתוש
- לימון
- מלח ופלפל
- עגבניות  יפות מרוסקות בפומפיה

וככה:
את העגבניות מערבבים בקערה גדולה עם הכל חוץ מהטחינה , שיהיה רסק טעים 
ואז בעזרת מזלג או מטרפה , מוסיפים את הטחינה לאט לאט , טיפין טיפין כמו במיונז , וטורפים, לאט לאט היא מקבל סמיכות , עוצרים עם הטחינה כשהיא יפה מספיק לדעתכם...

תלולית צמחונית

התלולית.  אני חושבת שהייתה המנה האהובה עליי , אחת כזאת שתמיד משתנה , מלאה במרכיבים , צבעונית
אין כאן שום מתכון , הנוסחה פשוטה 

קומה ראשונה - אורז מלא, בורגול, כוסמת, קינואה ושות'
קומה שנייה - דאל עדשים , חומוס מבושל, שעועית אזוקי , ושות' ( לא תמיד , רק לפעמים)
קומה שלישית- ירקות צלויים - קישואים , דלעת, עגבניות, תרד, ושות'
קומה רביעית - סלק צלוי או מבושל 
קומה חמישית - יוגורט או טחינה
קומה שישית - רשאד , עירית , בצל ירוק , עשבים ושות'
קומה שביעית - פסטו יומי מורכב מאגוזים ועשבים בלבד

כן. התלולית הצמחונית, אהבתם אותה , והפגנתם נאמנות אליה , והיא עוד תשוב לעיר , אני מבטיחה .

עוגת שוקולד רעה

לא זוכרת איך זה התחיל...   אבל מההתחלה היא הייתה שם , היא עברה משברים , היו קטסטרופות, אפייה מעולם לא הייתה מומחיות שלי , יותר מידי דיוק שובר אותי, אבל במקרה שלה , כל פעם שניסיתי לגוון את המתכון למדתי משהו חדש על בשרי ובשרה , העוגה היא רעה , היא מושחתת , והיא כל כך טובה

צריך:
- 4 ביצים
-מיכל - בערך 220 - 250 גר' שמנת / מסקרפונה / גבינת שמנת ( עכשיו באיטליה לא מצאתי שמנת ועשיתי עם מסקרפונה , התוצאה היתה כה רעה שאפילו האיטלקים , שהם מכורים לעצמם הזילו דמעה!)
- חבילת חמאה ממוסת ( 250 גר')
- כוס סוכר ( מעדיפה תמיד חום ואני אישית מורידה את הכמות לחצי , הרוע בא טוב במיוחד כשהוא מריר)
- כוס וחצי קמח תופח
- כוס קקאו משובח ( על זה קמה ונופלת העוגה , לכו על קקאו יקר ואיכותי , כזה פלצני ואורגני הכי טוב)
- 300 גר' שוקולד 60 % ומעלה 
- 150 מ"ל שמנת מתוקה ( בערך חצי מיכל)
- איזה אגוזים לקישוט

ככה עושים:
- תנור ל180 מעלות
- מערבבים את כל הרטובים לעיסה ( משמנים את התבנית עם קצת מהחמאה לפני) מערבבים את העיסה לכדי מרקם חלק 
- מסננים ( לא באמת חייבים אבל זה יוצא טוב יותר) את הקמח והקקאו לתוך התערובת, מערבבים טוב גם מלמטה של הקערה  רק בדיוק עד שנהיה מרקם חלק , אם סמיך מידי , כזה שממש קשה לערבב אפשר להוסיף קצת שמנת או חלב או אפילו מים , לרכך... טועמים, כי זה טעים כבר כאן

- קוצצים 150 גר' שוקולד ומערבבים לתערובת
- לתבנית, אין לי מושג  , מרובעת או עגולה כזאת , יחסית גדולה אם העוגה תהיה גבוהה מידי היא תתפרק
- לתנור , באמצע שלו, אם אין תבנית גדולה ורק קטנה אל תשימו את כל הבלילה אלא תעשו איזה כמה בראוניז או משהו אחרת יהיה באלאגן
וכך היא נחה לה שם - בערך 30 דקות , סליחה שאני לא מדוייקת אבל זה ממש תלוי בכל מיני גורמים
תדעו שהיא מוכנה כשתגעו בה השוליים שלה יהיו נוקשים בקטע טוב , והמרכז יהיה רך להחשיד אבל לא נוזלי 
- מצננים את העוגה ובינתיים, ממיסים בסיר בן מארי , כזה סיר על סיר עם מים רותחים , את שארית השוקולד עם השמנת עד שחם , טורפים לקרם חלק, וכשהעוגה הצטננה קצת מורחים אותה בקרם הנחמד הזה, מפזרים איזה משהו נחמד לקישוט , אגוזים , אפשר לשמור קצת קקאו ולפזר בעזרת מסננת קטנה מעל או תותים או וואט אוור הדימיון שלכם מרגיש , עכשיו זהירות . העוגה יצרית עד מאוד , עלולות להיות  תוצאות.

הארוחה ההודית

פעם לפני הרבה שנים , נסעתי גם אני להודו , כהשתלשלות אירועים פלאית נדזמנה לידי מסעדה מתוקה הצמודה לגסטהאוס בעל 6 חדרים בתחילת העונה בגואה מלאת התיירים ,"bela rozy" היה שמה.
 לא לי ולא לבן זוגי דאז שיחיה לא היה שום שמץ של ניסיון במסעדנות או במלונאות אך היינו חדורי מוטיבציה ונעורים,  נשארתי שם שנתיים ובישלתי בעיקר אוכל מערבי ממתכונים שמצאתי באינטרנט..  אך האהבה הגדולה שנשארה בחיי מאז ועד לנצח היא המטבח ההודי,  נפעמתי מהשפע של התבלינים , האקזוטיות של המרכיבים , הפשטות של המטבח הדרומי והפאר של המטבח הצפוני .. אכלתי בכמה שיותר מסעדות ודוכני רחוב שיכולתי וברגע שהבנתי כי המסע עומד להסתיים ואני חוזרת הביתה , אספתי בכפיותיות מתכונים מסיפריות בישול  וחברים בעלי מסעדות , וקניתי תבלינים מכל הסוגים.  
שבתי הביתה והתיישבתי אל השולחן נחושה בדעתי לכתוב ספר בישול הודי משלי , בימים ההם גיליתי את הפרעת הקשב שלי במיטבה ,  עד היום מסתובבת טיוטה של הספר ההוא בין הכיסאות...  
 העברתי סדנאות בישול למיני אנשים ואוסף המתכונים המפואר הפך למיטב הרפרטואר הקולינרי שלי ,   שש שנים לאחר כך , כשסיימתי את הלימודים ולפתע שוב היתה לי מסעדה מתוקה , הדבר הראשון שעשיתי הוא לרקוח משתה הודי מפואר לכל חברי ומכרי .

יום לפני הארוחה  השכרתי אוטו ונסעתי לחיפה לפשוט על מטע בננות כי הרי איך אפשר לערוך משתה הודי ללא עלי בננה כצלחות ולעטיפת דגים ( רק הנסיעה לחיפה עלתה יותר מהכנסות הערב ההוא...)

פילה דג ים מבושם בקוקוס טרי טחון וירוקים ומאודה בתוך עלה בננה צעיר , כפותחים את החבילה מתגלה לא פחות מגן עדן...

אני זוכרת היטב את הערב הראשון ההוא ,צחצחתי את המסעדה היטב לקראת הבכורה .. שלפתי את מיטב המתכונים ועבדתי  משעות הבוקר המוקדמות ......      כמובן  שכל מה שיכול היה להשתבש , השתבש בצורה גרנדיוזית , בשלב מסוים שעתיים לפני שכולם היו צריכים להגיע , קרסתי על הרצפה , אחזתי את פני בידי ושאלתי את עצמי למה לעזאזל אני תמיד חייבת להכניס את עצמי לצרות מסוג שכזה .... שנאתי את הרעיון ושנאתי את עצמי והכל היה רע רע ורע...  אפילו שרשראות הפרחים הטריים לא יצאו לי כמו בהודו , ( מחזה משעשע היה לראות אותי שעה לפני הגעת האורחים יושבת על הרצפה עם מחט ענקית וחוט סרבני ומנסה לשחזר מחרוזות פרחים הודיות בעשר דקות.. )  והאוכל ... לאור כל הנסיבות האוכל היה רחוק במידה רבה מכל סטנדרט שהצבתי לעצמי  ... ותיכף נגמר הזמן , זה היה סוג של לחץ ופניקה שעמדתי להכיר היטב מקרוב בשנה הבאה ... אבל באותו ערב קיללתי את הרגע שחשבתי על הודו בכלל ..

לבסוף הם הגיעו , אכלו ושתו , ותוך שתי דקות הכל נגמר ... כולם היו סמוקי לחיים ושתויים ושבעים , ביקורת שלילית  לגבי טיב האוכל שחילצתי מהם בכוח התמסמסה לתוך שביעות הרצון והחיוכים וארוחת הערב ההודית הראשונה נגמרה במה שנדמה כהצלחה מסוימת, וסיפוק חדש שלא הכרתי שחילחל לתוכי והשכיח שוב ושוב את הרגעים של הקריסה.

הארוחה הראשונה

ביריאני אגוזים וזעפרן ,  קניתי סיר חגנון קטן לכל 4 סועדים והסירים הלא יעילים בעליל האלו יקשטו את המדף העליון והרחוק שלי בעוד הרבה זמן...

וכך היה .  ימי שישי בערב עבורי תמיד היו ריקים מארוחה גדולה וחמה ומובנת מאליו והחלטתי שמעתה אקדיש את ימי השישי לארוחות הודיות ...   ההתחלה היתה קשה .  לאחר שכל החברים וכל המשפחות שלהם ביקרו אצלי היה קשה למלא את המסעדה ( 27-30 מקומות לערב) , הארוחה היתה בלתי רווחית בעליל ודרשה עבודה מפרכת וחרדות דביקות, ניסיתי להזמין קולגות מהתחום לאכול בתקווה שזה יביא אנשים , עד היום אני מחכה לתשובה על מיילים מהם.. הפייסבוק  מיצה את עצמו ( כל החברים באו לפחות פעם אחת)
עזרה מהיקום נמצאה בדמות גילי המלאכית ,
לגילי יש קהילה אינטרנטית ענפה  www.gilist.net , וכשפירסמתי אצלה את הארוחה בתקווה למצוא כבר סוף סוף חובבים אמיתיים של המטבח ההודי שידעו להעריך את מה שיש לי לתת .. מיד התחילו לזוז עיניינים , אחרי שהיא באה לאכול אצלי לראשונה ופירסמה פוסט אישי וחם עליי,  הארוחה התחילה להתמלא בגילסטיות , ובחברים של חברים ובלקוחות של המסעדה שכבר עבדה ... 

 וכך היה שהארוחה ההודית התחילה להצליח..

לפני....

פעם בחודש או כל שבועיים תלוי בכוח הפיזי שנשאר לי בסוף שבוע העבודה , נערכה ארוחה הודית , עבורי זה היה תמיד יום מאוד ארוך... החל מהבוקר המוקדם בו היה צריך לקום וללכת לתור את העיר בחיפוש אחר אננס וקוקוס ומרכיבים שונים וטריים מאוד,  ואז למטבח ל8-9 שעות של בישול מורכב ודקדקני , תמיד לקראת שעת הגעת האורחים נכנסתי קצת לפניקה ...ואז לארח אותם תוך כדי חיוך וחמימות , לא משנה מה קורה במטבח , להוציא 30 מנות טאלי המורכב ממלא פרטים קטנים ( המטבח פתוח והאורחים נטרפים מהריח ומסתכלים עליך בכל צעד) ועם כל טאלי שמגיע לשולחן הסברים אישיים לשולחן  ( כן , יש מלצרית אבל מאיפה היא יודעת מה זה אסטופידה...) וקינוח  ופטפוטים ותודות  ואז אחרי 16 שעות על הרגליים נון סטופ ... לשבת לשולחן ולספור את הכסף ושוב בקושי הארוחה מכסה את עצמה  ,   אבל ב 12 בלילה בדרכי הביתה , אני מדלגת , תמיד מדלגת ,מלאה באדרנלין פתאומי וסיפוק מתוק שמועצם על ידי הסועדים של אותו ערב , החיוכים שלהם בסוף הערב , ובכל פעם שעוברת יותר מרוצה , וכל פעם שעוברת פחות פניקה , אחרי שנה של עבודה קשה ויסורים, הארוחה ההודית ממריאה ,  יש רשימת אנשים שהולכת וגדלה , הודעה נשלחת ביום שלישי ותוך שעתיים הארוחה מלאה ויש לדחות אנשים שמנסים את מזלם עד יום שישי ברגע האחרון, יש גרסה טבעונית לטאלי, יש עוזרים קבועים שיודעים את העבודה ומקלים ומשמחים את כל העיניין , ימי שישי עדיין ארוכים אבל הם ריחוף אלגנטי אל עבר הדילוג בלילה . ...ויש משהו , בכל המסע הזה , על כל חלקיו , כל הרגעים שלו , שהוא שלם יותר מכל מה שידעתי בימי חיי.

צוות מספר אחד בעיר מימין - יוסי , גל , ואפריים

אולי יום אחד כשאני אהיה גדולה אני אפתח מסעדה הודית אמיתית בתל אביב ועד אז למי שמתגעגע , הנה מספר מתכונים מנצחים שאפשר בכיף לשחזר בבית...   הכי חשוב לקרוא את המתכון טוב לפני שמתחילים לעבוד...ולספר לי אם עשיתי טעויות ...  כי חדש לי כל הבלוגיות הזאת...

PARIPPU

תבשיל עדשים אדומות

מצרכים:

קבוצה א'

500 מיל' מים
225 גר' עדשים אדומות שטופות ומסוננות
1 בצל קצוץ גס
1 עגבנייה בשלה קצוצה גס
250 מיל' חלב קוקוס
קצת צ'ילי ירוק קצוץ- עיניין של טעם ונכונות לעקצוצים
¼ כפית  אבקת כורכום
½ כפית אבקת כמון
½ כפית אבקת כוסברה

תיבול:
2 כפות שמן
1 כף זרעי כמון
½ כף זרעי חרדל שחור
1 בצל קצוץ דק
10 עלי קארי ( אם יש .. טעים גם אם אין...)

½ 1 כפיות מלח

אופן ההכנה:
1. בסיר כבד ולא כזה שנשרף  יש לתת את כל מרכיבי קבוצה א' ולבשל בבעבוע עדין עד שהעדשים מתרככות  (הם אינן שומרות על צורתן ומתפרקות אל התבשיל)
2. אם המים מתאדים לפני ריכוך אפשר להוסיף 125 מיל' מים רותחים
3. לתיבול סופי יש לחמם במחבת קטנה את השמן ולהוסיף את הכמון והחרדל , כשמתחילים לפצפץ יש להוסיף את הבצל ועלי הקארי ולטגן על אש קטנה עד שישחים
4. לשפוך את תכולת המחבת אל סיר העדשים ולבשל עם המלח עוד 5 דקות
5. זה מאוד מאוד טעים , להגיש חם  , רצוי עם אורז בסמטי .

· אם אין חלב קוקוס אפשר להוסיף במקום מים או חלב רגיל מעורבבים עם קוקוס מגורד/יבש..

צ'טני עגבניות מתוק 

זה מן ריבונת שכזאת שיש לך ריח מטריף והיא הולכת טוב לא רק עם אוכל הודי אלא גם עם פטה  או על ראש תלולית צמחונית ...כיד הדימיון..

מצרכים:

8 שיני שום קצוצות דק

5 ס"מ ג'ינג'ר קצוץ - נו .. חתיכת גינג'ר שמנמנה פחות  מחצי מכמות השום בערך..

800 גר' עגבניות - פעם אחרונה שבדקתי זה בערך 8 עגבניות יפות

300 מיל' חומץ צלול

150 גר' ג'אגארי ( זה סוכר דקלים חום כזה ) אם אין סוכר חום עובד יופי 

2 כפות צימוקים ( אני אוהבת להחליף באוכמניות קטנטנות)

¾ כפית אבקת צ'ילי

2 כפיות מלח

אופן ההכנה:

1. לטחון את השום והג'ינג'ר יחד עם חצי מכמות העגבניות למחית
2. לבשל את שארית העגבניות עם החומץ , הג'אגארי והצימוקים , להביא לרתיחה
3. להוסיף את מחית העגבניות ולבשל בבעבוע עדין  כשעה וחצי תוך כדי ערבוב מפעם לפעם
4. להוסיף את התיבלון ולערבב
5. להוריד מהאש
6. לשמור במקרר לאחר הפתיחה. 

MURGH TIKKA

עוף טיקה

המנה הכי אהובה על אוכלי הבשר ...  זה בא בשלבים קודם שמים את העוף במרינדה ואז ( רצוי למחרת ) מכינים את הרוטב וממזגים עם העוף , עכשיו בואו נהיה ריאליים , ככה כמו במתכון זה יוצא ממש ממש טעים , אבל יש כל מיני קיצורים שאפשר לעשות:

מרינדה - אפשר לקנות תבלין טנדורי ממש טוב ( אני הכי אוהבת את זה של חבשוש..)

ולערבב אותו עם הבשר ועם יוגורט  ( אגב כל בשר אוהב את זה ואחר ניעור שאריות מרינדה וצלייה בחום גבוה , דגים , טלה , בקר) ואז להוסיף מה שיש, שום לימון, מלח , פפריקה , גינג'ר , עיניינים של טעם, ולתת לו זמן , כמה זמן שיש לכם עד שזה צריך להיות מוכן, ולהוציא מהמקרר קצת לפני הזמן שיתחמם קצת..

ואז...את העוף להוציא מהיוגורט ולייבש קצת ואז להכניס על רשת או נייר אפייה ולתנור חם מאוד מאוד ( הכי חם שיש לכם )ולהוציא אותו בזמן...  שלא יתייבש וימות פעם שנייה

איך יודעים ? נו באמת נוגעים בו , הוא כזה רך אבל לא מידי , ויוצא ממנו נוזלים , והוא לא קשה

עכשיו אם עוד מוסיפים אותו לרוטב אז להוציא אותו כשהוא לא ממש מוכן כי עוד דרך ארוכה ברוטב החם לפניו

מצרכים:          עוף טיקה

600 גר' פרגיות / חזה עוף חתוכים לקוביות גדולות- פרגיות הן שמנמנות, וזה טעים , אבל גם חזה עוף יוצא מצויין ואם משרים עוף שלם או עופיון אז פשוט צולים אותו שלם ( יותר זמן כמובן) ואז יש עוף טנדורי

1 כוסות יוגורט תלוי

½ 1 כפיות שום כתוש

1 כפית מחית גינג'ר

קצת צ'ילי ירוק קצוץ

½ 1 כפות שמן

2 כפיות מיץ לימון

1 כפית מלח

1 כפית גאראם מאסאלה

כמה טיפות צבע מאכל אדום/  ¾ כפית פפריקה מתוקה ( לבחירה)

אופן ההכנה:

1. לערבב היטב את כל חומרי המרינדה ולהשרות את העוף שעתיים (לילה זה  אפילו יותר טוב)
2. לצלות את העוף על גחלים( אפשר לשפד על שיפוד במבוק שהושרה מעט במים כדי שלא יישרף) או בתנור על חום מקסימלי במדף האמצעי 6-8 דקות
3. להגיש וליהנות.

מומלץ להגיש על סלט בצלים:   ( כדי שהכמון יהיה הכמון הכי טוב שהוא יכול להיות , יש לקלות קצת זרעים במחבת יבשה עד שיש מלא ריח של כמון  ואז לטחון אותם ביד בעלי ומכתש... מי שחושב שזה כאב ראש , אז זו כבר בעיה שלו ... הריח של כמון שנכתש זה עתה שווה כל רגע )

מצרכים:

1 בצל ( טוב שהוא סגול)

2 כפיות מלח

½ כפית אבקת כמון

אופן ההכנה:

1. יש לפרוס את הבצל דק דק (מנדולינה.....)
2. להניח את הבצל במסננת ולפזר את המלח ולערבב היטב
3. להשרות 10 דקות
4. לשטוף היטב את הבצל ולייבש  היטב
5. לערבב את הבצל עם הכמון. אפשר גם קצת לימון ונענע אם רוצים להשתולל
6. מוכן.

טוב אז יש בשר ...  עכשיו  אם רוצים לחטוא ולהתפנק אפשר לשדרג את המנה עם רוטב מושחת שיכול להשתדך גם לדברים אחרים ( נגיד,   ספגטי,  פירות ים,   ביצה שלמה  , חלה..! )

BUTTER CHICKEN/ MURGH MAKHNI

עוף ברוטב עגבניות וחמאה

מצרכים:

1 כמות עוף טנדורי / טיקה מבושלים ( אם משתמשים בעוף אז לפרק את העצמות מהבשר) ( 600 גר')

קבוצה א'

2 מקלות קינמון

3 תרמילי הל שחורים  ( אם אין שימו ירוק)

3 תרמילי הל ירוק 

3 זרעי ציפורן

2 עלי דפנה

קבוצה ב'

1 ק"ג עגבניות קצוצות

2 בצלים קצוצים

1 כפית מחית גיג'ר

10 שיני שום קצוץ

קצת צ'ילי ירוק קצוץ

קבוצה ג'

איזה כמה כפות של רסק עגבניות סמיך ואדום ( נגיד קופסה קטנה?)

400 גר' חמאה חתוכה לקוביות (כן כן ככה , זה מאוד טעים גם עם 200 גר') ( גם עם 100  גר' זה עובד..)

1 כפית אבקת צ'ילי ( או פפריקה חריפה או מתוקה אם אתם חייבים)

1 כפית גאראם מאסאלה

1 כף סוכר

½ כפית מלח

½ כוס שמנת מתוקה

להגשה:

½ כפית גאראם מאסאלה

כף שמנת מתוקה

אופן ההכנה:

1. לטחון את כל קבוצה א' לאבקה ( להוציא את הגרגירים מהקליפה של ההל כמובן!!)  לא לטחון את עלי הדפנה!!!
2. בסיר כבד  יש לתת את כל מרכיבי קבוצה ב'   ולהוסיף את האבקה של קבוצה א' ואת עלי הדפנה ולבשל בבעבוע עדין תוך כי ערבוב מידי פעם עד שהעגבניות מתרככות, ולהניח להתקרר קצת ולהוציא את עלי הדפנה ולטחון במעבד מזון
3. להעביר את המחית דרך מסננת מזון צפופה מברזל, ולהחזיר את התערובת  המסוננת  לסיר ( מה שנשאר בתוך המסננת אמורים לזרוק כדי לשמור על מרקם חלק של הרוטב, אני אישית לא מסננת אלא אם כן האורחים ממש ממש חשובים )
4. לחמם את המחית המסוננת ולהוסיף את מרכיבי קבוצה ג'
5. לבשל בבעבוע עדין עד שהרוטב מסמיך
6. להוסיף חצי מהשמנת ואת העוף המבושל ולבשל 5 דקות בבעבוע עדין
7. להוסיף את שארית השמנת ( לשמור 2 כפות) וחצי מהגאראם מסאלה ולערבב, לבשל עוד 3 דקות

להגשה: לפזר על הקארי את שארית הגאראם מאסאלה ולטפטף את השמנת ולהתענג .

רוטב תרד ואגוזי קשיו... palak

פעם היה לי מתכון לדבר המעולה הזה ..  אבל אין לי אותו יותר,  אז ננסה לשחזר ביחד ונקווה לטוב

מדובר כאן על רוטב  ירוק רך וקרמי ללא מרכיבים מן החי . קרוב לאלוהי , שיכול להיות כל מיני דברים ..

מרכיבים:

איזה 3 כפות שמן 

2 בצלים פרוסים או קצוצים דק 

קצת צ'ילי ירוק קצוץ ( נגיד למנה לא חריפה שליש.. למה חריפה בין חצי לשלם)

תרד - שקית ענקית כזאת של עלים צעירים ( יש בכרמלה) אפשר גם את התרד העבה עם הגבעולים השמנמנים אבל עדיף את העלים הצעירים...  שיהיה מלא תרד..( או שקית גדולה או שתי חבילות פלסטיק)

2 שיני שום קצוץ

1/2 כפית גינג'ר חי קצוץ

1/2 כפית זרעי  כוסברה כתושים

1/2 כפית כורכום

אם מוצאים אז כפית של king masala ( חפשו את הפוסט של איפה קונים כל מיני דברים)

עגבניה קצוצה ( אם היא מקולפת זה נחמד ואם בא לכם 2 עגבניות זה גם נחמד)

200 גר' קשיו טחון במיקסר דק דק ( הכל חייב להיות מאוד יבש שם במיקסר אחרת כל טיפת מים תהרוס את המרקם של הקשיו והוא לא יהיה דק דק )

אוקיי אז מתחילים לבשל 

1. בסיר כבד ורחב להכיל את כל התרד ..  מתחילים עם השמן , , כשהוא חם שמים את הצ'ילי

2.כשהצ'ילי מפצפץ מכניסים את כל התרד ומערבבים טוב טוב...   אפשר לזרוק לשם אחרי איזה דקותיים איזה 4 כפות או 1/4 כוס מים כדי שהתרד לא ייחרך...   מכסים ונותנים לתרד להעלות אדים ולהתרכך קצת

3. שימו לב יש פה קטע טריקי ... אם רוצים ממש להשקיע אז זה היה שלב א' ועכשיו לוקחים מחבת נןספת ומתחילים מחדש

שמן , ( עוד שמן) ( נגיד עוד 4 כפות)  ואז שהוא חם את הבצל לא על אש גדולה , שהבצל יתאדה ויזהיב קלות

אם לא רוצים עוד מחבת ....אז מתחילים עם הבצל ואז שהוא מוכן , מוסיפים את הצ'ילי ואז את התרד ומאדים

בכל מקרה שבחרתם עכשיו

4. מוסיפים את השום והגינג'ר ושאר התבלינים  , מבשלים על אש נמוכה עד שנהיה ריח טוב אבל בשום פנים ואופן לא לחרוך את השום...

5. כשהעיניינים חמים ומריחים מכניסים את העגבניה , עד שהיא מתרככת ונהיית מושית כזאת... מוסיפים את התרד ( אם הפרדתם..) ואז קצת מלח פלפל יהיה נחמד, שימו לב משלב זה , כל זמן שתבשלו את התרד כך הוא יאבד מהצבע הנחמד שלו אז אנא ממכם , לא להיסחף

עכשיו קחו את כל זה , שימו שניה בצד להתקרר.   ואז תטחנו ( הכי קל עם המוט או במיקסר..) ותחזירו לסיר

6. מוסיפים את הקשיו ומערבבים על האש... מוסיפים קצת מים /ציר /שמנת/חלב עד שמגיעים למרקם הרצוי,   לאט לאט , שלא יהפוך למרק .. (  בעצם יכול להיות מרק מעולה עם ציר ירקות..)

7.  יופי , מתקנים תיבול.   והרוטב מוכן.

אני הייתי מגישה את זה עם גבינת פניר שהייתי מכינה ...אבל כדי  להגיש פאלאק פניר, כל מה שצריך זו חתיכת גבית ריקוטה או קש  וזה עובד מצויין.   אולי גם עם כופתא של תפוחי אדמה.. או בשר ....  וכרוטב לפסטה זה מעולה גם ...

רוטב עגבניות ורוטב פאלאק

יוגורט זעפרן והל

סוג של קינוח שיכול לשדרג קינוחים אחרים ( אחלה תוספת לעוגת תפוחים..)

500 גר' יוגורט - רצוי שמן , רצוי בלקני, אפשר לערבב עם שמנת גם , הרעיון הוא מרקם כבד וסמיך , אם תולים יוגורט רגיל של 3 או 5 אחוז בבד גאזה , הנוזלים מתנדפים ממנו והוא הופך להיות שמנמן בלי השומן...
3 תרמילי הל מפורקים וטחונים
3-6 כפות סוכר , זה עיניין אישי לגמרי.
כמה חוטי זעפרן שישבו איזה 15 דקות במים רותחים

מערבבים הכל טוב טוב, ונותנים לזה לשבת במקרר איזה יומיומיים,  אני הגשתי עם תותים או פרי טרי.. וסוכריות שומר של קינוח של הודים ..

טוב , זה מספיק להיום.  נמסטה.